ב״ה, 7.6.67
ציפי בוקר טוב,
ובכן ציפי, מזג האוויר קריר קצת והשעה עתה הינה ארבע לפנות בוקר וכאן שמח מאד היום, אני יודע כי את כמו כולם וכולנו מודאגת במקצת, אך האמיני לי שמירה על קור הרוח כמוה כנצחון, ולא עוד, אלא שהאויב מובס בצורה הטובה ביותר. יותר טוב מזה אני חושב שאף עם טרם עשה, ואיני אומר שלא יכולנו לעשות עוד יותר טוב, אך גם מה שנעשה – על כך יש לברך.
ציפי, זהו יום נקם ושילומים חיכינו לו, וזכרי את אשר אמר נאצר לאחר כריתת הברית עם חוסיין מלך ירדן: ״אם רבין ירצה מלחמה – נקבלנו בברכה״. האם באמת קיבל את רבין בברכה זאת קצת קשה לנחש עתה, אך ברור דבר אחד – הוא הובס ואיתו יחד כל ״הגיבורים״ העייפים השותפים לחוזה ההגנה המשותף. חבל רק ששכחו לחתום גם על חוזה תבוסה משותף, אבל נקווה שבפעם הבאה יזכרו גם זאת.
ציפי, זוהי הפעם השלישית ועליה נאמר: ״והבאתי את השלישית באש, וצרפתים כצרוף את הכסף, ובחנתים כבחון את הזהב״. אני חושב שעשינו זאת כמו שכתוב. חבל רק שבמלחמה צריכים ליפול קרבנות גם מן הצד המנצח והצודק, אך ככה זה ואין לשנות. אני חושב שבמילים אשר כתבתי תקבלי תמונה על הלך הרוח כאן, כך שמבחינה זו אל דאגה, אנו נותנים את הכל ואם יידרש אפשר גם יותר מהכל. אין מקום לבהלה, כי אני תקווה שיותר לא יהיו הטרדות כגון אלו שהיו בתחילה. עתה את וכל האזרחים בעורף בהחלט יכולים לנשום לרווחה ואפילו עמוק עמוק. כל המרחב האווירי שלנו נקי מן הפרעושים של האויב, ועתה אם תשמעי רעש באוויר הרי זה משלנו המשתדלים בכל מאודם לעשות את עבודתם על הצד הטוב ביותר. את וכל הסובבים אותך יכולים בשקט לצאת לרחוב ולהריע לכבודם של גיבורינו האמיתיים, ואולם ליתר ביטחון, מוטב לנהוג לפי הכלל: ״כבדהו וחשדהו״, למרות שאני בטוח שהכל בסדר.
ציפי, בטוחני שגם ילדינו קבלו תשובות לכל השאלות אשר ניקרו במוחם, מאז נוצר המצב המתוח, הרבה מכל אשר התרחש טרם נודע לנו, אך מה שנודע – דיו כדי לרומם את הרוח ולעשותינו למאושרים ביותר בין כל אומות העולם. הפעם חוששני, כי גם ניצחון פוליטי לא יחול בחלקו של נאצר המובס, הפעם לא נעזרנו ע״י שום מעצמות, לא צרפת ולא בריטניה, הפעם לא נלחמנו רק נגד נאצר המובס, הפעם כל צבאות ערב ושליטיהם ניגפים לפני החייל העברי האמיץ והלוחם. היכן עתה כל ההתרברבות של השליטים המובסים ביותר בכל העולם? כנראה שלא מצאו את הים אשר רצו להטביע אותנו בתוכו. במקומו, מצאו את עצמם טובעים בתוך ים של תבוסות, שקשה להאמין אם יתאוששו ממנו אי פעם. הפעם אני חושב שידברו אחרת אודות רבין ודיין, שכה הרבו להשמיצם בתקופה האחרונה.
ציפי, קשה לי להשתחרר מן הזכרונות טרם ההתרחשויות. קשה לשכוח כיצד קם נאצר ובחוצפה האופיינית לו סגר את המיצרים. התהלל חוגר כמפתח, עשה עצמו כאלילם של כל הערבים, שברוב טפשותם החלו לסגוד לו. עתה את יכולה לענות לערביה שכנתך, הנקראת ״לילה״, שנאצר שלה הובס בין לילה. אותם ילדים רכים שלהם אמרה כי נאצר יבוא ויחסלם, יכולים היום לקום ולירוק לה ולנאצר ביחד בפרצוף. רובם ככולם כפויי טובה. כך הם חונכו. ומבינים הם רק את הדרך ארץ שמלמדם צבא ההגנה לישראל. היכן נעלמו כל המתרברבים שרק תמול שלשום היו כה בטוחים ובוטחים בעצמם. כן ציפי, היום הם חולצים נעליהם ונסים בבהלה יותר מאשר במבצע סיני…
