ועכשיו אחי, קצת על הלוויתך
וקצת גם על האבל עליך
ההלוויה ממש התאימה לאישיותך
ברוב עם וכמנהג עדתך
קהל רב מאוד ליווה אותך
היית מתפעל לו ראו עיניך
השתייכותך לבית הלל הרבתה מעריציך
באהבה רבה באו להיפרד ממך
צער רב ויגון קודר אפף מלוויך
דמעות אין סוף זלגו על קברך
איני יודע אם מלים אלה משמחות אותך
אבל זה קצת מנחם הנותרים אחריך
לנו, ההספדים לא גילו דבר
אנחנו כל הזמן חשבנו על המחר
זכרונות זה כל מה שנותר
והם כל שנותר מן העבר
הדרת פנים ומבט כאילו תמים
זה מראך ברגעים הראשונים
מי שחיכה ושוחח אתך פנים אל פנים
יצא ממך מלא וגדוש רשמים
איש רעים ובעיקר איש שיחה נעים
כל נושא מר, בחברתך הפך טעים
תיבלת דבריך בציטוט מן הכתובים
אחרי שיחה אתך כולם יצאו רגועים
זו היתה גדולתך ולכן ההמונים אחר מטתך
ההמונים הגיעו גם בשבעה על פטירתך
וכל אחד בדרכו הביע צערו על לכתך
בטרם השלמת כל ימי חייך
חיים, אני מספר לך על ההמונים
על ההמונים ולא על המקצוענים
המקצוענים רק מאוויים מספקים
אבל ההמונים כנים ואמיתיים
לנו המשפחה, כלום לא התחדש
הכאב על האובדן, כלום לא יטשטש
מאז הלכת הכל הלך והשתבש
אנחנו זקוקים לך את החושך לגרש
מי כמו המשפחה הכיר לפני ולפנים
שלאחד הזעפת ולאחר הארת פנים
הכל לפי העניין ולפי הנושאים
הכל מפיך דברי אלוקים חיים
ערבת דעתך עם הבריות
ושלטת בנושא אד אחרונת האותיות
פיך הפיק עוד ועוד מרגליות
עד שנדמת והפסקת לחיות
זה רק קצת ממה שיש לי לומר
חבל אחי שפרק כה יפה נגמר
למרות הכל אתה בלבנו משומר
קשה לשכוח מהלך חיים כה מפואר
