חופשה ראשונה תמה חזרתי לחממה
מסגרת הלימודים לא כל כך התאימה
היסודות חסרו לי להבין תעלומה
וקצת קרטעתי במשך שנה שלמה
היו מקצועות שהצטיינתי בהם
היו אחרים שלא שמעתי מהם
הקשיים גברו ועשו את שלהם
המורים הטיפו ולא שעיתי להם
לבסוף עשיתי מאמצים להשתלב
ישבתי עם חברים ללמוד מכל הלב
זה עזר קצת והתחלתי להתחבב
עזר גם לי, הפכתי שונא לאוהב
המורים והמדריכים קצת פינקו אותי
הבינו שיש לי בעיה לא באשמתי
שאלו מה מעיק על שקדנותי
הזמינו ההורים, לענות לשאלתם, שאלתי
אבא הגיע ואיני יודע מה השמיע
כשסיים, נסע הביתה ולא התריע
בואו, הסתבר שלא סייע ולא הפריע
אני החלטתי לדגור ואף להזיע
עשיתי מאמצים על אנושיים
חסרו לי הדברים היסודיים
מה שלא נכנס לראש נכנס לרגליים
לאחר כשלוש שנים נגמרו הפיתויים
תלמיד טוב לא הייתי, בלשון המעטה
כספי מדינה בוזבזו, חבל על כל פרוטה
אך תקופת מקווה בליבי חרוטה
ועזיבתי, רק עלי חרפה ממיטה
מכאן הלכתי כמעט ישר לצבא
השינוי – לא נזקקתי להסכמת אבא
בהתחלה הייתי טירון נחבא
ההמשך, מוטב שלא היה בא
לאחר שנתיים וחצי הסתיים השירות
יצאתי לאזרחות לבדוק כושר עבירות
כרגיל המציאות טפחה במהירות
חזרתי לצבא לתקופה אזרחות
אחרי חצי שנה חתמתי קבע
ומיד הלכתי בדרך הטבע
התחתנתי עם חיילת מאותו הצבע
והמצב הוטב פי שבעים ושבע
